יום שישי, 30 באפריל 2010

העץ הקסום


היי, ברצוני לספר לכם על העץ הקסום, שהוא בעצם עץ הקקאו.
עץ הקקאו הוא ירוק עד: הוא מכוסה עלים ירוקים כל השנה ואינו עומד בשלכת.
בתוך פרי הקקאו נמצאים זרעים הנקראים פולים.
הפולים מאורכים, צבעם חום שחור וטעמם מר מאוד.
לפני 100 שנה גילה חוקר הולנדי אפשר להפיק אבקת קקאו (שזה השוקו,)
וחמאת קקאו(שזה השוקולד,) מפולי הקקאו.
מאז אותם ימים ממשיכים לייצר שוקולד, לשפר את טעמו, ןליצור ממנו דברים מתוקים.
לדעתי הכותב קרא לקטע "העץ הקסום" כי אומרים שעץ הקקאו מייצר פירות
"קסומים"כי הפרי מר מאוד ואפשר ליצור ממנו דברים מתוקים.
אני מאוד אוהבת שוקולד!!!!!!!!!!!!!!!

יום רביעי, 14 באפריל 2010

שומר מסילת הברזל/לוין קיפניס


היי, שמי שירה ואני רוצה על שומר מסילת הברזל.
מסופר על שומר מסילה שכל בוקר היה בודק
את מסילת הברזל.
אם המסילה הייתה בסדר, היה יוצא
עם פנס לבן.
אם המסילה לא הייתה בסדר, היה יוצא
עם פנס אדום והרכבת הייתה עוצרת.
יום אחד שומר המסילה חלה, ואמר לבנו שלומון:
"צא לרכבת עםנ פנס לבן, בדקתי את פסי הרכבת.
הם בסדר"
יצא שלומון עם פנס לבן ופתאום, בא ברק חזק
ושבר את המסילה.
שלומון לא ידע מה לעשות, הרכבת תגיע עוד מעט
ואין זמן ללכת הבייתה.
חשב וחשב, וראה שחולצתו אדומה.
הוריד שלומון את חולצתו, שם על הפנס,
והינה פנס אדום.
וכך עצר שלומון את הרכבת והציל מליוני אנשים.
אני מסכימה יותר עם גילי, כי שלומון
עשה מעשה אמיץ ואחראי.

דוגמאות מהספור
1."לקח שלומון את הפנס הלבן ויצא."
2."על יד מסילת הברזל עמד בית קטן.
בבית גר שומר המסילה עם אשתו ועם בנם
הקטן שלומון."

הסוף

חויות מחופשת פסח


שלום, אני שירה ואני רוצה לספר לכם על
החוויות שלי מחופשת חג הפסח.
ביום שלישי עשינו על האש אצל סבא שלי,לקח הרבה יותר
זמן מהרגיל עד שהאש נדלקה.
קסם ומאי (חברות שלי) גם באו, והלכנו לקסם.
אצל קסם שחקנו צלחת מעופפת ומונופול.
ביום ראשון הלכתי לסרט:"הנסיכה והצפרדע".
מאוד נהנתי בחופשת חג הפסח, והתגעגעתי ללחם

יום רביעי, 17 במרץ 2010

יום ספורט



שלום, שירה ואני רוצה לספר לכם על
יום הספורט בבית ספרי.
יום הספורט הוא יום יום שבו עושים כל
מיני דברים הקשורים לספורט:תחנות,
הופעות ועוד...
אני הופעתי עם ילנה ואיב (ילנה - חברה שלי )
(איב - ילדה מהכיתה שלי).
הלכנו לתחנות כדור סל ,שווי משקל,הוקי ועוד....
נהנתי מאוד .

יום שישי, 12 במרץ 2010

הצלת יערות הגשם

שלום אני שירה.
יערות הגשם בסכנת הכחדה ממש,
ולכן אני רוצה לספר לכם קצת
על יערות הגשם.
יערות הגשם הם יערות עצומים,
בגובה של 80 מטרים,
יערות הגשם הם גן עדן לחיות רבות:
הטמפרטורה אינה חמה מדי
ואינה קרה מדי.
היערות העתיקים האלה הולכים ונעלמים
בקצב מסחרר.
לראשי הממשלה שנותנים לכרות
מגיע עונש!
לסיכום: אל תכרתו את יערות
הגשם שמרו עליהם אם אתם לא רוצים להיכחד!

יום רביעי, 10 במרץ 2010

מסבירים ישראל-קיבוץ רוחמה


שלום אני שירה ואני רוצה לספר לכם על
קיבוץ רוחמה.קיבוץ רוחמה נוסד ב-1944 ע"י
גרעין תנועת השומר הצעיר מרומניה
ופולין, זאת לאחר שלושה
נסיונות התיישבות קודמים
שנכשלו.
בשנת 1998 הגיע המשק למצב "על סף
פשיטת רגל" וחברי האגודה החליטו להביא
ניהול חיצוני עם סמכוית רחבות. ("כשל ועד
ממונה.") מאז ועד עצם היום הזה מנוהל
הקיבוץ ע"י גורם חיצוני עם סמכויות אלו.
כחלק מההתאמה המבנית עבר הקיבוץ למודל
"המשולב" ב-1999. חברים שלי גרים בקיבוץ
רוחמה וכיף שם מאוד.
אני ממליצה לכם ללכת לשם, ואם רחוק או יקר
לפחות תדעו משהו.

יום רביעי, 3 במרץ 2010

האם כדאי לגדל חיית מחמד בבית?


כדאי לגדל חיית מחמד בבית.
כי זה נותן אחריות.
צריך לשמור על החיה, להאכיל אותה,
ולהוציא לטיול.
מהנה לגדל חיה בבית.
כי משחקים איתה ומלטפים אותה.
חיית מחמד נותנת ביטחון.
לא נשארים לבד.
-אפשר להשארבבית לבד בלי לפחד.
-החייה שומרת על הבית ועלי.
לסיכום:
אחרי שקראתם כל מה שכתבתי
אני ממליצה לכם:
תקנו חיית מחמד לבית!

יום רביעי, 24 בפברואר 2010

המלצה לכיתות ב'

אני רוצה להמליץ לכם על
סיפורי הרשלה, ג'וחא וחכמי
חלם.
מוסר ההשכל בסיפור של ג'וחא
הוא: שלעולם לא תדעמה אחרים חושבים
אם לא יגידו לך.
אני רוצה לתאר לכםאת דמותם של חכמי
חלם.
חכמי חלםהם טיפשים מאודפשוט טיפה
יותר מהתושבים.
מה מצחיק בהרשלה:הרשלה היה יהודינ עני.
פעם אחת בא למסעדה.
ראתה המלצרית שהרשלה עני ואמרה:
"אין לנו אוכל"
הרשלה ענה:"אם לא תתני לי אוכל
אעשה כמו שאבי עשה!"
נפחדה המלצרית ונתנה להרשלה אוכל ושאלה:
"מה עשה אביך?"
צחק הרשלה וענה:
"שאבי היה רעב מאוד ןלא מצא
אוכל היה הולך לישון בלי!"
אני ממליצה לכם לקרוא את ג'וחא,
הרשלה וחכמי חלם.
כשאני קראתי את הסיפורים
נהניתי מאוד אתם עוד תודו לי!

יום שישי, 19 בפברואר 2010

טיול לאיטליה


ביום חמישי ה- 11.2 טסתי לאיטליה.

הייתי בורונה, לוקה, במילנו, ונציה

ועוד הרבה מקומות.

בורונה היה קרנבל ואספתי 17 סוכריות

ונתתי את כולן.

בסוף היוה בובות גדולות אבל לא כמו

בקרנבל בובות הענק, היה שם בובה

של מיקל ג'קסון עים גולגלות כי הוא מת.

בקרנבל המסכות בונציה הצתלמתי בלי

מסכה, ואחרי הקרנבל קניתי מסכה

והצתלמתי איתה. גם איפרו אותי.

הלכתי למיגדל הפעמונים המפורסם בפיזה,

פעם המיגדל היה בסכנת נפילה והיה

כרזה מי שיציל את המיגדל יקבל ארבע

כיתרי זהב.

היפנים נצחו בכרזה שצריך במזרקי

ענק ליצוק בטון איפה שהמיגדל היתנתק

מהקרקע.

היה לי מאוד כיף

ביום האחרון בדרך לשדה תעופה

כי הנהג שלו שקוראים לו

רוברטו, עצר לנו על הר

בתחנת דלק בדרך אני ואבי עשינו מילחמת שלג,

היה לי כיף מאוד באיטליה .



הסוף

יום שלישי, 9 בפברואר 2010

רפלקציה-למה צריך תגובות


בבלוג שלנו אנחנו מגיבים לחברים
ומשמחים אותם וגם מגיבים לנו
ומשמחים אותנו.
צריך להגיב בבלוג כי כך נדע דעה
של אחר ונדעמה לתקן ברשומה הבאה.
אני מרגישה שמחה שמגיביםלי כי
זה כאילו אתה הכי מקובל
ואוהבים את מה שכתבת.
אני אוהבת להגיב לאחרים כדי
לשמח ולהביע דעה.
אני שמחה שיש לי בלוג וכולם יודעים
מה חויתי.

יום שישי, 5 בפברואר 2010

לנקום או לא לנקום?


פעם אחת היו שני בנות ושמן
זיוית וליהי.הן היו באותה כתה
חדשה קשה לומר שהיו חברות
בלב ובנפש.
אבל כל יום בתם הלימודים היו
הולכות עד תחנת האוטובוס.
הלכו ופטפטו.
יום אחד נשמעה זעקה מפיה של זיוית:
"שככתי את הכסף לאוטובוס!"
"מה תעשי?" שאלה ליהי.
"איו לי ברירה, אלך ברגל."
בטח אין לה כסף להלוות לי
חשבה זיוית.
ליהי עצרה בבית קפה, קנתה
גלידה ו-"פסק זמן" והמשיכה בדרכה.
כשהיגיעה זיוית הבייתה
ראשה כאב, היא פתחה את
דלת ביתה ושתתה הרבה כל כך
ישר מהבקבוק.
3 חודשים לאחר מכן ליהי עמדה
להשתתף בתחרות ריצת הגמר
נגד זוהר.
היא לבשה חצי שעה התחרות
את הנעלים שקנו לה אתמול,
ואחרי קשרה אותם היטב
הנעלים לחצו לה "אוי" אמרה
ובקשה מזיוית:"הנעלים שלך
קצת משלי, השאילינ לי אותן,
איתן אנצח!"
זיוית חשבה:לנקום או לא לנקום?

אני חושבת שזיוית הייתה צריכה
לנקום כי מי שאפילו לא קונה
שתיה לדרך וקונה לעצמה
גלידה ו-"פסק זמן"
צריך לנקום.

יום רביעי, 3 בפברואר 2010

טיול לנחל אלכסנדר


ביום שלישי ה-2.2.10 הלכנו
אני וכתתי לטיול בנחל אלכסנדר.
ראינו את הנחל והמדריכה שלנו,
ששמה ליטל אמרה שהמים
מזוהמים.
נסענו עוד קצת באוטובוס
והגענו לשפך של נחל אלכסנדר
לים, הפעם הים נשפך לנחל.
הלכנו על החוף והגענו לבית
ספר לים וראינו את גל, צבת הים
שנחתכו לה הידיים מרשת דייגים.
ראינו גם את עדי שנשארו לה שקיות
ניילון בגרון והתשובה של הגוף שראינו
אותה צפה.
ראינו את סופר שקצת נחתכו לו
הידיים אבל עדיין יש לו.
הכנו גם מדליה.
היה לי כיף מאוד ומשעשע.

יום חמישי, 28 בינואר 2010

ביקור בחווה החקלאית


ביום הלכנו אני וכתתי לחוה
החקלאית. שתלנו נענע מנטה

ולקחנו אותם הביתה בעציצים.
היינו בחממה ובמקום שבו יש

תבלינים והמדריכה סיפרה
לנו שפעם אחת באה לחווה אישה
זקנה באה לחווה החקלאית וביקשה
"רולה" המדריכה אמרה לה שאין
אבל הזקנה שתעזור לה לחפש.
שבאו לחלקה של התבלינים הזקנה
הצביעה על העציץ שהריח שלו טוב
ואם מנערים אותו יש לו ריח רע וחזק.
היה מלא תבלינים וצמחי מרפא
באותו מקום הזקנה אמרה שהעציץ
הזה מגרש רוחות רפאים ומפלצות.
אם שמים אותו בכניסה לבית
היוונים מאמינים בזה.
שתינו גם תה נענע.
מאוד נהניתי בחווה יותר מתמיד!

יום רביעי, 27 בינואר 2010

למה כורתים עצים?


כורתים עצים כדי ליצר רהיטים
וניירות.הנייר שאנו משתמשים
בו נזרק לפח, אבל אם נמחזר
אותו נכסוך עצים וישאר חמצן.
אנו גורמים נזק גדול לטבע לצרכים
שלנו, ולכן כל דף שלא צריכים
אפשר למחזר ולהציל עצים.
כורתים עצים המיוד למחברות,
חוברות ופינקסים.

נטיעות וזכויות


פעם אחת היה איש ושמו
חוני המעגל. יום אחד חוני
פגש בזקן שנוטע עץ חרוב.
שאל חוני את הזקן:"אחרי כמה
זמו נותן העץ פרי?"
ענה לו הזקן:"אחרי 70 שנה."
חוני שאל:" אתה בטוח שתחיה
עוד 70 שנה?" הזקו ענה:"לא,
אבל שאני באתי לעולם היה
הרבה פירות וירקות ואני
רוצה לשתול לבנים שלי."
המוסר השכל:לא לשבת ולהגיד:
"אה, יש הרבה פירות וירקות
לא ננטע." צריך לנטוע!




אני בוחרת לנטועבכתה אחריותכי כולם צריכים
אחריות לעשות שעורי בית, לא לקלל ולהקשיב.
האחריות שלי היא:להכין שעורי בית, לבוא לבית הספר
וללמוד








יום שני, 18 בינואר 2010

למה צריך בלוג?


אני אוהבת לכתוב כל מיני דברים בבלוג,
שאחרים ידעו מה חויתי וגם יגיבו.למדתי
מהבלוג הרבה:לעשות פרופיל, להוסיף
תמונה, לשמור דברים ולפי זה לתקן...

כיף יותר לכתוב במקלדת כי אז פחות
יכאב לי היד.
כיף גם להגיב לחבר וגם שמגיבים
לי.

יום חמישי, 14 בינואר 2010

המלצה על ספר


המלצה על ספר:

ספר המשלים הגדול

מאת:יוסי אבולעפיה
ציר:אפרים סידון

גוף:

בספר יש כל מיני משלים שכיף לקרוא
כמו:הצרצר והנמלה, השועל והענבים...
כל הסיפור מלמד משהו אחר.


עלילה:

במשל התזמורת עז שאלה חמור,
קוף ודב אם רוצים להקים תזמורת.
והם הסכימו, רק שלא ידעו "איך לשבת"
וזייפו פגשו בזמיר, ושאלו אותו איך
צריכה לשבת תזמורת?
הזמיר צחק ואמר:בלי כישרון אין
לנסות כי מעז, דב, חמור וקוף לא תצא תזמורת!


סיכום:

נהניתי לקרוא את אני ממליצה לכם
לקרוא אותו כי כיף ללמוד משל חדש בכל קטע.

קטע מידע על החתול

החתול

לחתול יש יכולת ריפוי שלא מהעולם הזה.

אם החתול בורח, הוא תמיד יחזור, רק

אם לא מתנהגים אליו יפה.

החתול הוא חיה חכמה, אבל הכי

חכם הוא הדולפין.

יש פצעים לחתולים כשהם רבים על נקבות,

ואם יש פצע שאפילו רואים את המעיים

בבטןתוך חודש חודשים ישאר רק סימן

מרב הליקוקים. אם זורקים חתול מקומה גבוהה

הוא תמיד ינחות על ארבע רגליים.

יום רביעי, 13 בינואר 2010

מכתב אישי







לשיראל היקרה!
רציתי לספר לך על ביקורי באוסטריה.
בקושי יש שמש ,מאוד קר,
והשפתיים שלי פשוט יבשות לגמרי!
הייתי כבר ב-4 ארמונות ועכשיו אני בחמישי.
מחר אחזור, יש בוינה וזלסבורג מלא גינות
של פרחים,ציורים וגני שעשועים.
כיף כאן היית מתה מהנוף!
אני לפעמים מדברת קצת אנגלית
ויש כאן מקום שניקרא "הרובע היהודי"
ואכלתי שם
מתגעגעת אלייך
שירה.

יום שלישי, 12 בינואר 2010

צייר



יום שני, 11 בינואר 2010

לתת מכל הלב - פרוייקט נגישות




ביום שישי הלכתי לפרויקט נגישות. יצאנו איילה, תכלת ואורלי לרחובות כץ וטרסקניני,
מדדנו מדרגות, שפועים, ומעברי חציה.
בכדאי שמוגבלים יוכלו
ללכת לכל מיני מקומות בדיוק כמונו.
הלכנו גם לחנות "ביג בייבי" והיה
בתוך החנות 3 מדרגות לקומה שנייה
אבל הנכים יכלו ללכת לקופה ולבקש
מה שהם צריכים.
הבעיה הייתה שאין חניות נכים
בשכונת כפר גנים א'!(השכונה שלנו.)
פרוייקט נגישות מאוד חשוב אנחנו רוצים שהמוגבלים יוכלו לעשות בדיוק מה שאנחנו עושים בחופשיות.
נהניתי מאוד.



יום שלישי, 5 בינואר 2010

יום בחיי








ביום אחד בחיי ריאיתי אותי קמה במיטה אחרת לגמרי.
לא ידעתי איך אבא ואמא שלי היו איתי באותו חדר ולא ביחד.
הערתי את אבי ואמרתי לו: אבא, איפה אנחנו?
הוא המשיך לראות הערתי אותו שוב, והוא אמר:אצל מאיה, סופה
וסלומי, הן ערות, הן יכולות ללמד אותך משהו ואת אותן.
הן לא שכחו אותך. טוב אבא, אמרתיוהלכתי לסלון. ראיתי את סופה
וסלומי הן דיברו איתי קצת רוסית וקצת אנגלית, אבל בקושי
הבנתי משהו. לימדתי אותן "קוראים לי בקס באני"והן לימדו אותי
משהו מהיר בגרוזינית ששכחתי כבר. אבא שלי הסכים שאני אלך
איתם לשוק לקנות דובדבנים.
המוכר הכיר את סופה וסלומי ואמר לי שלום.
הדובדבני היו טעימים!
היה לי כיף אבל זה היה לפני 5 שנים וזאת הייתה הפעם האחרונה שלי בגרוזיה
אבל זה יקרה שוב.