פעם אחת היו שני בנות ושמן
זיוית וליהי.הן היו באותה כתה
חדשה קשה לומר שהיו חברות
בלב ובנפש.
אבל כל יום בתם הלימודים היו
הולכות עד תחנת האוטובוס.
הלכו ופטפטו.
יום אחד נשמעה זעקה מפיה של זיוית:
"שככתי את הכסף לאוטובוס!"
"מה תעשי?" שאלה ליהי.
"איו לי ברירה, אלך ברגל."
בטח אין לה כסף להלוות לי
חשבה זיוית.
ליהי עצרה בבית קפה, קנתה
גלידה ו-"פסק זמן" והמשיכה בדרכה.
כשהיגיעה זיוית הבייתה
ראשה כאב, היא פתחה את
דלת ביתה ושתתה הרבה כל כך
ישר מהבקבוק.
3 חודשים לאחר מכן ליהי עמדה
להשתתף בתחרות ריצת הגמר
נגד זוהר.
היא לבשה חצי שעה התחרות
את הנעלים שקנו לה אתמול,
ואחרי קשרה אותם היטב
הנעלים לחצו לה "אוי" אמרה
ובקשה מזיוית:"הנעלים שלך
קצת משלי, השאילינ לי אותן,
איתן אנצח!"
זיוית חשבה:לנקום או לא לנקום?
אני חושבת שזיוית הייתה צריכה
לנקום כי מי שאפילו לא קונה
שתיה לדרך וקונה לעצמה
גלידה ו-"פסק זמן"
צריך לנקום.
זיוית וליהי.הן היו באותה כתה
חדשה קשה לומר שהיו חברות
בלב ובנפש.
אבל כל יום בתם הלימודים היו
הולכות עד תחנת האוטובוס.
הלכו ופטפטו.
יום אחד נשמעה זעקה מפיה של זיוית:
"שככתי את הכסף לאוטובוס!"
"מה תעשי?" שאלה ליהי.
"איו לי ברירה, אלך ברגל."
בטח אין לה כסף להלוות לי
חשבה זיוית.
ליהי עצרה בבית קפה, קנתה
גלידה ו-"פסק זמן" והמשיכה בדרכה.
כשהיגיעה זיוית הבייתה
ראשה כאב, היא פתחה את
דלת ביתה ושתתה הרבה כל כך
ישר מהבקבוק.
3 חודשים לאחר מכן ליהי עמדה
להשתתף בתחרות ריצת הגמר
נגד זוהר.
היא לבשה חצי שעה התחרות
את הנעלים שקנו לה אתמול,
ואחרי קשרה אותם היטב
הנעלים לחצו לה "אוי" אמרה
ובקשה מזיוית:"הנעלים שלך
קצת משלי, השאילינ לי אותן,
איתן אנצח!"
זיוית חשבה:לנקום או לא לנקום?
אני חושבת שזיוית הייתה צריכה
לנקום כי מי שאפילו לא קונה
שתיה לדרך וקונה לעצמה
גלידה ו-"פסק זמן"
צריך לנקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה