יום שלישי, 5 בינואר 2010
יום בחיי
ביום אחד בחיי ריאיתי אותי קמה במיטה אחרת לגמרי.
לא ידעתי איך אבא ואמא שלי היו איתי באותו חדר ולא ביחד.
הערתי את אבי ואמרתי לו: אבא, איפה אנחנו?
הוא המשיך לראות הערתי אותו שוב, והוא אמר:אצל מאיה, סופה
וסלומי, הן ערות, הן יכולות ללמד אותך משהו ואת אותן.
הן לא שכחו אותך. טוב אבא, אמרתיוהלכתי לסלון. ראיתי את סופה
וסלומי הן דיברו איתי קצת רוסית וקצת אנגלית, אבל בקושי
הבנתי משהו. לימדתי אותן "קוראים לי בקס באני"והן לימדו אותי
משהו מהיר בגרוזינית ששכחתי כבר. אבא שלי הסכים שאני אלך
איתם לשוק לקנות דובדבנים.
המוכר הכיר את סופה וסלומי ואמר לי שלום.
הדובדבני היו טעימים!
היה לי כיף אבל זה היה לפני 5 שנים וזאת הייתה הפעם האחרונה שלי בגרוזיה
אבל זה יקרה שוב.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
שירה היקרה,
השבמחקמאוד נהנתי לקרוא על ביקורך בגוזיה.
אשמח אם תוסיפי עוד פרטים: על הנוף, מזג האויר שהיה או סתם מקומות בילוי שביקרת בהם בגרוזיה.
לשירה היקרה!
השבמחקאני מקווה שנהנית בגרוזיה ותלמדי אותי משהו בגרוזינית